אתב״ש הוא צופן החלפה שבו כל אות מוחלפת באות המקבילה לה מהצד השני של האלף־בית. הקלידו טקסט וקבלו מיד את התוצאה.
המחשבון עובד לשני הכיוונים: אפשר להמיר טקסט לאתב״ש ולהעביר את התוצאה שוב כדי לחזור לטקסט המקורי.
השיטה מבוססת על התאמה בין האות הראשונה לאחרונה, השנייה ללפני־אחרונה וכן הלאה. כך מתקבלים הזוגות א ↔ ת, ב ↔ ש, ג ↔ ר.
השם אתב״ש עצמו נוצר מארבע האותיות הראשונות שממחישות את השיטה: א–ת, ב–ש.
לא ידוע מי המציא את שיטת אתב״ש או מתי בדיוק היא נוצרה. מה שכן ידוע הוא שמדובר בשיטה עתיקה מאוד, ושימושים המזוהים איתה כבר מופיעים בספר ירמיהו.
מכאן אפשר לדעת שהשיטה הייתה מוכרת בתקופה קדומה, אבל לא לקבוע בוודאות מתי נוצרה או מה היה השימוש הראשון שלה.
גם במחקר המודרני אין הסכמה מלאה לגבי התפקיד המדויק של אתב״ש בירמיהו. יש חוקרים שרואים בו אמצעי ספרותי או רטורי, ולא רק דרך להסתיר מידע.3
בהמשך הופיע אתב״ש גם במסורת הפרשנית היהודית כאחת משיטות החלפת האותיות.4
| א | ↔ | ת |
| ב | ↔ | ש |
| ג | ↔ | ר |
| ד | ↔ | ק |
| ה | ↔ | צ |
| ו | ↔ | פ |
| ז | ↔ | ע |
| ח | ↔ | ס |
| ט | ↔ | נ |
| י | ↔ | מ |
| כ | ↔ | ל |
| ל | ↔ | כ |
| מ | ↔ | י |
| נ | ↔ | ט |
| ס | ↔ | ח |
| ע | ↔ | ז |
| פ | ↔ | ו |
| צ | ↔ | ה |
| ק | ↔ | ד |
| ר | ↔ | ג |
| ש | ↔ | ב |
| ת | ↔ | א |
בבל ← ששך
אתב״ש הוא צופן החלפת אותיות, לא שיטת ערכים מספריים.
ההמרה עובדת לשני הכיוונים. אם א הופכת לת, אז ת הופכת לא. לכן אם מעבירים טקסט באתב״ש פעמיים, חוזרים לטקסט המקורי.
במקרא אתב״ש מופיע בהחלפה של שמות ומילים, אבל לא ברור אם המטרה הייתה להסתיר מידע. חוקרים הציעו גם תפקידים ספרותיים ורטוריים לשימוש בשיטה. כך למשל, בבל יכולה להופיע כ־ששך.
במסורת הפרשנית השתמשו באתב״ש גם כדי לזהות קשרים בין מילים ולהציע קריאות נוספות לטקסט.
כיום משתמשים בו בעיקר כדי:
חשוב לזכור שאתב״ש אינו צופן בטוח במובן המודרני. ברגע שיודעים שהטקסט נכתב באתב״ש, קל מאוד להמיר אותו בחזרה.
ניקח את המילה שלום: ש הופכת לב, ל הופכת לכ, ו הופכת לפ, ם הופכת לי.
שלום ← בכפי
המחשבון מבצע את אותה פעולה אוטומטית לכל אות בטקסט.
אחת הדוגמאות הידועות ביותר לאתב״ש מופיעה בספר ירמיהו. המילה בבל הופכת לפי אתב״ש ל־ששך: ב הופכת לש, ב הופכת לש, ל הופכת לכ.
בבל ← ששך
הצורה ששך מופיעה בירמיהו ככינוי לבבל, בין היתר בירמיהו כ״ה, כ״ו ובירמיהו נ״א, מ״א.1
זו אחת הדוגמאות המרכזיות שמקשרות את שיטת אתב״ש לטקסט המקראי.
בירמיהו נ״א, א׳ מופיע הביטוי לב קמי. מקובל לזהות אותו כתוצאה של אתב״ש למילה כשדים: כ הופכת לל, ש הופכת לב, ד הופכת לק, י הופכת למ, ם הופכת לי.
כשדים ← לבקמי
בטקסט המקראי מופיע הביטוי כשתי מילים: לב קמי.2
הדוגמה הזו מראה שאתב״ש שימש לא רק להחלפת מילה אחת, אלא גם ליצירת צורות שמשתלבות בטקסט עצמו.
לא בדיוק. בגימטריה נותנים לכל אות ערך מספרי ומבצעים חישוב. באתב״ש לא מחשבים מספרים בכלל, אלא מחליפים כל אות באות אחרת.
לכן אתב״ש שייך יותר למשפחת שיטות החלפת האותיות והצפנים מאשר לשיטות החישוב המספריות. עם זאת, שתי השיטות מופיעות לעיתים באותם הקשרים של פרשנות אותיות וטקסטים עבריים, ולכן טבעי למצוא אותן זו לצד זו.
למידע על גימטריה רגילה, מספר קטן, מספר סידורי ושיטות נוספות אפשר לעבור לעמוד שיטות חישוב בגימטריה.
בעברית קיימות חמש אותיות סופיות: ך, ם, ן, ף, ץ. באתב״ש ההמרה מבוססת על האות עצמה, ולא על צורתה הסופית. לכן מתייחסים ל־ך כמו כ, ל־ם כמו מ, ל־ן כמו נ, ל־ף כמו פ ול־ץ כמו צ.
לדוגמה, ם שייכת לאות מ, ולכן באתב״ש היא מוחלפת ב־י. כאשר האות המומרת נמצאת בסוף מילה, המחשבון מציג אותה אוטומטית בצורתה הסופית המתאימה.
כן. אין צורך להקליד רק מילה אחת. אפשר להכניס מילה, שם, משפט, ביטוי או פסוק, והמחשבון מחליף כל אות עברית לפי טבלת אתב״ש.
רווחים וסימני פיסוק אינם חלק מהצופן ולכן אפשר להשאיר אותם כפי שהם, כך שמבנה המשפט נשמר וקל יותר לקרוא את התוצאה.
לאתב״ש אין מפתח סודי משתנה. טבלת ההחלפה תמיד זהה. מכיוון שכל זוג עובד לשני הכיוונים, הפענוח מתבצע בדיוק באותה דרך כמו ההמרה.
בבל ← ששך ← בבל
לכן אין צורך בפעולה נפרדת של הצפנה ופענוח: אותה המרה עושה את שניהם. במובן המודרני, אתב״ש אינו צופן בטוח להצפנת מידע. הוא בעיקר שיטת החלפת אותיות עתיקה ופשוטה.
במילה קצרה אפשר לבצע את ההמרה ידנית. אבל כשמדובר במשפט או בפסוק, קל להתבלבל בין האותיות. מחשבון אתב״ש מאפשר:
כך אפשר להתמקד בטקסט עצמו במקום לחפש בכל פעם את האות המקבילה בטבלה.
| אתב״ש | גימטריה |
|---|---|
| מחליף אות באות | נותנת לאות ערך מספרי |
| א ↔ ת | א = 1 |
| ב ↔ ש | ב = 2 |
| התוצאה היא טקסט חדש | התוצאה היא מספר |
| אותה פעולה ממירה לשני הכיוונים | החישוב מחבר ערכי אותיות |
שתי השיטות מבוססות על האלף־בית העברי, אבל הן פועלות בצורה שונה לחלוטין.
אתב״ש הוא צופן החלפת אותיות שבו האות הראשונה באלף־בית מוחלפת באחרונה, השנייה בלפני־אחרונה וכן הלאה.
השם מגיע מהזוגות הראשונים של השיטה: א ↔ ת ו־ב ↔ ש.
לא ידוע מי המציא אתב״ש. שימושים המזוהים עם השיטה מופיעים כבר בספר ירמיהו, ולכן מדובר בשיטת החלפת אותיות עתיקה מאוד.
בין היתר להחלפת שמות ומילים, ובחלק מהמחקר גם כאמצעי ספרותי או רטורי.
מחליפים כל אות באות המקבילה לה מהצד השני של האלף־בית. אפשר לבצע זאת ידנית לפי הטבלה או להשתמש במחשבון אתב״ש.
כן. פשוט מפעילים שוב את אותה המרה על הטקסט.
בבל הופכת ל־ששך.
כן. הדוגמה הידועה ביותר היא הקשר בין ששך לבין בבל בספר ירמיהו.
לא בדיוק. בגימטריה מחשבים ערכים מספריים של אותיות, ואילו באתב״ש מחליפים אותיות זו בזו.
כן. אפשר להמיר גם מילים בודדות וגם משפטים וטקסטים ארוכים.