לכל אות בעברית יש ערך מספרי. הערכים האלה הם הבסיס לחישוב גימטריה של מילים, שמות וביטויים.
הטבלה בעמוד הזה מציגה את הערכים לפי הגימטריה הרגילה, שהיא שיטת החישוב הנפוצה ביותר. בשיטות אחרות, כמו מספר סידורי, מספר גדול או מילוי, הערכים ואופן החישוב יכולים להשתנות.
רוצים לחשב מילה או ביטוי בלי לעשות את החיבור ידנית? אפשר להשתמש במחשבון גימטריה.
| אות | שם האות | ערך בגימטריה | מיקום באלף־בית |
|---|---|---|---|
| א | אלף | 1 | 1 |
| ב | בית | 2 | 2 |
| ג | גימל | 3 | 3 |
| ד | דלת | 4 | 4 |
| ה | הא | 5 | 5 |
| ו | וו | 6 | 6 |
| ז | זין | 7 | 7 |
| ח | חית | 8 | 8 |
| ט | טית | 9 | 9 |
| י | יוד | 10 | 10 |
| כ | כף | 20 | 11 |
| ל | למד | 30 | 12 |
| מ | מם | 40 | 13 |
| נ | נון | 50 | 14 |
| ס | סמך | 60 | 15 |
| ע | עין | 70 | 16 |
| פ | פא | 80 | 17 |
| צ | צדי | 90 | 18 |
| ק | קוף | 100 | 19 |
| ר | ריש | 200 | 20 |
| ש | שין | 300 | 21 |
| ת | תו | 400 | 22 |
קל יותר לזכור את הטבלה כשמחלקים אותה לשלוש קבוצות.
א עד ט מייצגות את המספרים 1 עד 9.
י עד צ מייצגות את העשרות: 10 עד 90.
ארבע האותיות האחרונות מייצגות מאות: ק = 100, ר = 200, ש = 300, ת = 400.
ברגע שמכירים את שלוש הקבוצות האלה, כבר הרבה יותר קל לחשב ערכים בלי לחזור בכל פעם לטבלה.
כדי לחשב גימטריה של מילה, מפרקים אותה לאותיות ומחברים את הערכים שלהן.
אותו עיקרון עובד גם בשמות, בביטויים ובמשפטים ארוכים יותר. אם מעניין אתכם לבדוק שמות דווקא, אפשר לעבור לעמוד גימטריה של שמות.
בעברית יש חמש אותיות שמשנות צורה כשהן מופיעות בסוף מילה: כ נעשית ך, מ נעשית ם, נ נעשית ן, פ נעשית ף וצ נעשית ץ. בגימטריה רגילה, האות הסופית שומרת על אותו ערך של האות הרגילה.
| אות סופית | צורה רגילה | מספר רגיל | מספר גדול |
|---|---|---|---|
| ך | כ | 20 | 500 |
| ם | מ | 40 | 600 |
| ן | נ | 50 | 700 |
| ף | פ | 80 | 800 |
| ץ | צ | 90 | 900 |
למשל, במילה מלך:
בגימטריה רגילה מלך שווה 90. בשיטות של מספר גדול, ך יכולה לקבל ערך של 500, ולכן התוצאה תהיה שונה.
אם שני מחשבונים נותנים תוצאות שונות למילה שיש בה אות סופית, הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא באיזו שיטת חישוב כל אחד מהם משתמש. אפשר לקרוא על ההבדלים בין השיטות בעמוד שיטות חישוב בגימטריה.
הערך הגבוה ביותר של אות בודדת בגימטריה רגילה הוא ת = 400. כשרוצים לייצג מספר גדול יותר באמצעות אותיות, בדרך כלל משלבים כמה אותיות. לדוגמה: 500 = ת״ק, 600 = ת״ר, 700 = ת״ש.
השימוש בערכי 500–900 של האותיות הסופיות שייך לשיטות של מספר גדול, ולא לגימטריה הרגילה. זו הבחנה חשובה: בשני המקרים משתמשים באותיות ובמספרים, אבל לא מדובר באותה שיטת חישוב.
להמרה מלאה בין מספרים לאותיות, ראו מספרים בגימטריה.
הערך הרגיל של אות אינו תמיד זהה למיקום שלה באלף־בית. לדוגמה, כ היא האות ה־11 באלף־בית, אבל הערך שלה בגימטריה רגילה הוא 20. ת היא האות ה־22, אבל הערך שלה בגימטריה רגילה הוא 400.
בשיטה שנקראת מספר סידורי, לעומת זאת, משתמשים דווקא במיקום של האות: א = 1, ב = 2, כ = 11, ת = 22.
לכן, כשרואים טבלה או מחשבון, חשוב לדעת אם הם מציגים ערכי גימטריה רגילה או ערכים לפי מספר סידורי. להסבר מלא על מספר סידורי ושיטות נוספות אפשר לעבור לעמוד שיטות חישוב בגימטריה.
כן. לכל אות יש שם, והשם עצמו מורכב מאותיות, ולכן אפשר לחשב גם את הערך שלו. למשל, האות א נקראת אלף:
בשיטת חישוב שנקראת מילוי, מחשבים את שם האות המלא ולא רק את האות הבודדת. לכן א שווה 1 בגימטריה רגילה, אבל אלף שווה 111 במילוי.
בשיטת מילוי יש לפעמים יותר מדרך מסורתית אחת לכתוב את שמה של אותה אות. לדוגמה, את האות ה אפשר למלא בצורות שונות, כמו הא, הי או הה. גם האות ו יכולה להופיע בצורות מילוי שונות, למשל ואו, ויו או וו.
מכיוון שכל כתיב מורכב מאותיות אחרות, גם הערך המספרי יכול להשתנות. לכן כשמשווים תוצאות של מילוי, לא מספיק לדעת שמשתמשים בשיטת מילוי — חשוב לדעת גם באיזו צורת מילוי משתמשים.
זו אחת הסיבות לכך שמחשבונים או מקורות שונים יכולים להציג ערכים שונים לאותה אות בשיטת מילוי. להסבר רחב יותר על מילוי ועל שיטות נוספות ראו שיטות חישוב בגימטריה.
אותיות עבריות משמשות לא רק בחישובי גימטריה. עד היום אפשר לראות אותיות שמייצגות מספרים ב:
לדוגמה: י״ח = 18, כ״ו = 26, תשפ״ו = שנה עברית.
זה אותו בסיס מספרי, אבל המטרה שונה: כאן האותיות משמשות לכתיבת מספר, ולא לחישוב הערך של מילה.
מי שרוצה להבין איך השימוש באותיות כמספרים התפתח לאורך הזמן יכול לקרוא גם על ההיסטוריה של הגימטריה.
לא חייבים לשנן 22 ערכים נפרדים. מספיק לזכור את המבנה: א–ט → 1–9, י–צ → 10–90, ק–ת → 100–400.
ומשם כבר קל להשלים את הערך של כל אות לפי המקום שלה בתוך הקבוצה. למשל, מ נמצאת בקבוצת העשרות, כלומר 40. ע נמצאת באותה קבוצה, כלומר 70. ש נמצאת בקבוצת המאות, כלומר 300.
אחרי קצת תרגול, קל לזכור את רוב הערכים. רוצים לבדוק את עצמכם בלי לחשב ידנית? אפשר להזין מילה במחשבון הגימטריה ולראות את הפירוט לפי אותיות.
א שווה 1 בגימטריה רגילה.
י שווה 10.
כ שווה 20 בגימטריה רגילה. המיקום שלה באלף־בית הוא 11.
מ שווה 40.
ע שווה 70.
ש שווה 300.
ת שווה 400.
בגימטריה רגילה ך שווה 20. בשיטות של מספר גדול היא יכולה לקבל ערך של 500.
בגימטריה רגילה ם שווה 40. בשיטות של מספר גדול היא יכולה לקבל ערך של 600.
ערך האות א בגימטריה רגילה הוא 1. אם מחשבים את שמה המלא, אלף, מקבלים 111. זהו אחד העקרונות של שיטת מילוי, שבה מחשבים את שמות האותיות ולא רק את האותיות עצמן.